***ממהרים ורוצים להגיע לתכל‘ס? לחצו כאן.
הייתי כל כך מרוצה מעצמי שהספקתי לעשות הפקה לראש השנה (מה לא ראיתם??- אפשר להציץ כאן.) שלא שמתי לב שסוכות כבר ממש מעבר לפינה..
סוכות. חג של טבע ושל בית.
קצת בהפוך על הפוך, דווקא היציאה החוצה אל הסוכה שבחצר או ברחבה שמתחת לבניין, מעוררת אצלי תחושה של בית וגעגוע לילדות..
בתור ילדה החלק האהוב עלי לקראת החג (אחרי שעזרתי לאבא לסחוב את הדפנות הכבדות מהמחסן וסיימתי להוציא מבין האצבעות את הקוצים מהסכך..) היה לחכות בסבלנות שאמא תוריד את הארגז הגדול עם כל הקישוטים מהבוידעם ואז לפתוח אותו בהתרגשות ולהתחיל לקשט את הסוכה.
לאט לאט, קישוט אחרי קישוט הסוכה הפכה מכמה דפנות עץ וסדין לבן למקום קסום ומלא צבע. יכולתי לשבת בה שעות ולהתבונן באור המרצד בקישוטים הנוצצים ובכוכבים שנצנצו מתוך הסכך.
החג הזה תמיד מעורר אצלי מחשבות על הבית. כמה זה לא ברור מאליו שיש לנו ארבע קירות ששומרים עלינו ועוזרים לנו ליצור הפרדה בין הפנים לחוץ, ואיזה מזל שזה ככה. אני זוכרת בתור ילדה את השעשוע שיש בלשמוע את השכנים מתווכחים ורבים ואת חוסר היכולת לדבר על כל מה שרוצים כי ’השכנים בסוכה ליד ישמעו...‘
בבית שלי הקפידו לישון ולאכול בסוכה גם בחול המועד- מעין קמפינג מתמשך של שבוע ..... בתור ילדה זה היה כיף חיים. הוצאנו לסוכה מזרונים ומשחקים, בנינו מחנה ואוהלים והיה טוב ופשוט.
משהו בחג הזה קורא לנו לצאת. לצאת מהבית הבטוח והמוכר, לפקוח עיניים סביב ולהתחבר לטבע ולסביבה. אולי לחזור לאיזו תמימות שקצת אבדה לנו בתוך ההמולה של העולם המודרני ושלל האטרקציות והפעילויות שמוצעות מכל עבר. אני מרגישה שאולי היציאה החוצה, שיש בה הסרה של ההגנות והמחיצות בינינו לבין הטבע ובינינו לבין העולם באה להזכיר לנו שגם בעולם המטורף שאנחנו חיים בו, שבו אם לא העלתי לפייסבוק ושיתפתי באינסטגרם כאילו לא עשיתי, קוראת לנו לנשום רגע. לזכור שיש משהו גם בלהיות ביחד רגע בלי לשלוף את המצלמה ולתעד. שאולי יש פספוס ברצון שלנו להנציח הכל ומרוב שאנחנו עסוקים בלשמור זכרונות אנחנו מפריעים להם להיווצר.
מזמינה אתכם בסוכות הזה לעצור רגע. לנשום. לשבת בסוכה לבד או עם הילדים, עם אוכל טוב, ספר טוב או משהו מעניין לעשות. לתת לירוק של הסכך ולכחול של השמים למלא את הנפש ולתפוס קצת רגעים שלווים של ביחד לפני ש‘אחרי החגים‘ מגיע ולוקח אותנו לשגרה ארוכה..
בכל אופן, כדי שיהיה בסוכה נעים וטוב ונרצה להישאר בה היא כמובן צריכה להיות יפה ומזמינה. אז קודם כל, תוציאו לסוכה כסא נוח. או אפילו כורסא, תתלו על הקירות קצת תמונות יפות ואולי תניחו איזה עציץ קטן.
אחרי כל זה אם נשאר לכם קצת זמן ורצון להשקיע אז בבקשה- הדרכה מצולמת לשרשרת יהלומי אוריגמי מקסימה, שאחכ אפשר לתלות לקישוט בבית ויכולה במהלך החג גם לשמש קישוט מעוצב למרכז השולחן..
אגב, אוריגאמי זה בכלל תרפיה בפני עצמה. מוזמנים לנסות לבד או עם הילדים.
מה צריך?
דפים (צבעונים, לבנים או כאלו שהילדים קישטו בצבעים ומדבקות. אני השתמשתי בלבן ואדום כדי שישתלב עם הרימונים שאני אוהבת לתלות בסוכה)
מספרים
דבק (עדיף דבק פלסטי)
חוט ומחט
**אני השתמשתי ליהלומים הגדולים בריבוע של 15*15 ס“מ ולקטנים בריבוע של 8.5*8.5 ס“מ.
1. מקפלים את הריבוע לחצי בצורת משולש
2. את שני קצוות המשולש מקפלים אל הקודקוד העליון כך שנוצר ריבוע קטן
3. הופכים את הריבוע (מקפידים שהצד שפונה למעלה עדין למעלה) ומקפלים את שני הקודקודים מימין ומשמאל לאמצע בצורה סימטרית כך שנוצר מעויין.
4. גוזרים את המשולש העליון כך שנשאר לנו משולש שווה שוקיים הפוך
5. פותחים את הקיפולים ומקפלים מחדש כך שהקיפולים הם רק בצדדים (החזית והגב ללא קיפול)
6. נשארנו עם מעויין עם ארבע ’שכבות‘. בכל שכבה מקפלים את שני הקודקודים מהצדדים פנימה בצורה סימטרית
7. פותחים את כל הקיפולים כך שנוצר לנו חצי יהלום. מהדקים את הקיפולים.
8. חוזרים על כל הפעולות ומדביקים את שני החצאים יחד.
9. משחילים את החוט בעזרת המחט כך שנוצרת שרשרת נהדרת
****אם הכנתם יהלום גדול, תשחילו את המחט לפני שאתם מדביקים את שני החצאים אחרת זה די מסובך!
בנוסף(או במקום אם אין לכם כח או זמן להשקיע..) הכנתי עבורכם מתנה- מחזיקי מפיות חגיגיים בצורת רימון.
כדי להשתמש בהם לחצו כאן כדי להוריד את הקובץ המצורף,
כדאי להדפיס אותו על דף צבעוני (או לתת לילדים לצבוע אח“כ)
גזרו לפי הקוים והשחילו את שני חצאי הרימון אחד בתוך השני.
מחפשים עוד רעיונות נהדרים לכבוד החג?
מוזמנים להציץ כאן:
איזה כיף! חג שמח ומלא שלווה