פורים ממש כאן מעבר לפינה ואני כמובן מגיעה אליו כרגיל עמוסה.
חודש מראש יושבת, כותבת רשימות.
למי צריך לשלוח משלוח מנות, איזה תחפושות אני הולכת לתפור ומי יהיו המוזמנים לסעודה.
פותחת לוח בפינטרסט ומתחילה לנעוץ תמונות מכל העולם.
מתכונים, תחפושות, קישוטים.. עפה על עצמי.
ובסוף, שבוע לפני, הילד מודיע שהוא יהיה ספיידרמן ושום דבר לא ישכנע אותו אחרת, האיש בחו"ל ואני לא מספיקה אפילו חצי מהרשימה היפה שהכנתי חודש מראש.
מה לעשות. נכנעתי.
והחלטתי לאמץ את גישת המינימום מאמץ גם לחלקים אחרים של החג..
אחכ ראיתי שגם אפרת ליכטנשטט המוכשרת הולכת השנה על מינימום מאמץ (וכמובן מגיעה לתוצאה שנראית מיליון דולר אבל זו לא הנקודה פה) אז אני מרגישה בחברה טובה.
אז מה עשיתי? הכנתי לחם טעים ממש, כמה ממרחים טובים, עוגיות חמאה נהדרות של קרין גורן שמכינים צ'יק צ'ק והוספתי בירה טובה. מה צריך יותר מזה כדי לשמח אנשים?
השקעתי בכרטיסי ברכה יפים לצרף למשלוח המנות וארזתי הכל יפה יפה.
והתוצאה בהחלט משמחת. אותי לפחות.. מה דעתכם?
שיהיה חג שמח!