פסח תכף כאן.
אבל במקום שתהיה ברחובות אוירה חגיגית של נקיון ותכונה של התארגנות לחג, הרחובות ריקים ומי שכן בחוץ מסתובב עם מסיכה וכפפות.
במקום לטייל ולהנות מהטבע ומהפריחה שחוגגת בחוץ, אנחנו כבר 3 שבועות בבית.
לא פוגשים אף אחד. לא יוצאים מהבית ובטח שלא יוצרים הפקות חגיגיות לחג.
כבר 3 שבועות אנחנו בבית. בסגר. כי בחוץ יש קורונה.
לפני פרוץ הקורונה, דיברנו מרב ואני שנעשה הפקה יפה לפסח. נערוך שולחן בכלים חגיגיים, נוסיף אולי קצת אוכל טוב ונחגוג את האביב שמגיע אלינו סוף סוף אחרי חורף ארוך. קצת אחרי שהתחלנו להתארגן הבנו שביחד עם עוד המון תוכניות שהתבטלו גם ההפקה שתכננו כנראה תיאלץ להדחות למועד לא ידוע.
התאכזבתי מאוד.
ואז מרב הציעה שאם גם ככה כבר אספנו את הכלים אולי ננסה בכל זאת לעשות משהו ומפה לשם היא ערכה שולחן וסידרה וצילמה ואני נתתי הערות מה איך וכמה
ובסוף יצא משהו. יפה ונעים ואביבי וחם. פינה קטנה של אסקפיזם.
בדיוק כשהתחלתי להרגיש שנגמר לי האויר.
שנדע ימים טובים יותר. של פשטות ושגרה ובריאות.
הצלחות היפות של זהר שחם
כלי הקרמיקה האחרים של חדווה הניג
סטיילינג וצילומים של מרב פניגשטיין גזבר (אצלה אפשר לצד התמונות לקרוא גם כמה מילים יפות)
אפשר בשמחה להוריד את כרטיס הברכה 👇 ולשמח איתו מישהו יקר לליבכם בקישור הזה.
וכמובן חג כשר ושמח.
Comentários