מסיבת חורף

אני נכנסת לכתוב. ורואה שהפוסט האחרון כאן הופיע לקראת שבועות. בחודש מאי.

לא חשבתי שעבר כל כך הרבה זמן..

בכל אופן.

חורף בירושלים. וקר.

מפעם לפעם אני מריחה ברחוב ריח טוב של אח עצים מחממת ואז אני עוצמת עיניים לרגע ומרגישה באירופה..

אני אוהבת את החורף. את הימים שמחשיכים מוקדם ומזמינים אותנו להתכנס קצת הביתה.

לעצור רגע ולנשום.

לזכור שגם כשנראה שדברים לא זזים מתחת לפני השטח יש התרחשות.

האדמה סופגת את המים ומכינה את עצמה לפריחה של האביב שתגיע.

רקפות בגינה שלא צריך לחכות שיפרחו...

שתלנו השבוע בגינה פקעות של רקפת ונרקיסים שאמורים לפרוח עוד חודש. ויש משהו מרגש בציפיה.

בצורך להמתין שכבר לא כל כך קיים בעולם המהיר שהתרגלנו אליו (אגב, המלצה על ספר: היסטוריה של מהירות/ עמית נויפלד. ספר מצויין שמציג את המחירים שאנחנו משלמים על קצב החיים הבלתי אפשרי שהתרגלנו אליו ומה אפשר לעשות כדי לחזור לשפיות כלשהי. תקראו.)

בכל מקרה, חג המולד שהיה בשבוע שעבר הכניס אותי למצב רוח חגיגי, בYMCA העמידו עץ ענק ומקושט עם שרשראות אור נהדרות והאינסטגרם התמלא בתמונות שלג, עץ אשוח עם מתנות ואח בוערת. אז החלטתי להפסיק לחכות לשלג שיבוא ויכניס את העיר למצב רוח חורפי ולעשות כבר עכשו מסיבת חורף קטנה.

אם לא נטוס לאירופה החורף נביא את אירופה הביתה...

החופשה שדמיינתי לי כללה כפר קטן עם הרים מושלגים ברקע. ליל כוכבים ושלג בחוץ ובפנים אח בוערת, ספר טוב, תה חם ועוגיות.

אז קיפלתי לי כוכבי נייר לפי הסרטון הזה (של LIA GRIFFITH הנהדרת)-